1אזמרה שמך עליון. אשבחו לומר ששמו עוד עליון ונעלה על כל התשבחות:2בשוב. כשלא יכלו אויבי לי וישובו לאחור ויכשלו ויאבדו אז אשמחה אעלצה שמחה כפולה בעבור טובה הכפולה:3כי עשית. הלא רבות פעמים עשית משפטי וישבת בכסא לשפוט אויבי:4גערת. בעבורי גערת גוים וכו׳ ומחית שמם לבל יזכרו:5האויב. אתה האויב דע שהחרבות תמו לנצח ר״ל המקומות החרבות שבך יכלו עד עולם ולא ישובו לקדמותן אף הערים אשר נהרסו בחטאך המה יהיו נאבד זכרם וכפל הדבר במ״ש:6וה׳ לעולם ישב. כי ה׳ חי לעולם וכ״כ ממשלתו וא״כ מי יבנה את אשר הרס הוא:7והוא ישפוט. עד עולם ישפוט אותם בדין והישר והצדק כאשר ראוי להם:8משגב לדך. לנשברי לב יהיה למשגב ומתי יהיה למשגב כשיהיה בעולם עת צרה:9כי לא עזבת. כי יראו אשר לא עזבת דורשך:10יושב ציון. המשרה שכינתו בציון:11כי דורש דמים. כי הוא דורש לדעת הדם וזכורים הם לפניו עם שאינו ממהר לפרוע:12מרוממי. הלא אתה מעולם מרומם אותי משערי מות:13בשחת. בהבור אשר עשו:14נודע ה׳. כשעושה משפט אז הוא נודע ומפורסם לכל:15נוקש רשע. כאשר הרשע יפול בהמוקש אשר עשה אז עד עולם יחשבו בלב פרסום המקום:16ישובו. לפי שהשאול מוכן להם אמר לשון ישובו כאדם ששב אל ביתו המוכן לשבתו:17כי לא לנצח. ובכך יפרע מן מציריו:18תאבד לעד. מלת לא משמשת בשנים כאלו אמר לא תאבד לעד:19אל יעוז אנוש. אל יתחזקו אויביך:20על פניך. ר״ל בעת כעסך:21שיתה. תשים להם השפלה למען ידעו שהמה לעולם אנוש ולא אל: